לזרוע סנקלפה בגוף ובתודעה הסנקלפה אינה משאלה רחוקה או יעד שנמצא מעבר לאופק. היא ביטוי של כיוון פנימי – איכות שאנחנו מבקשות לטפח בחיינו ובאימון שלנו. כדי שהכוונה תהפוך לחלק מהחוויה, חשוב שהיא לא תישאר רק במחשבה. היוגה מזמינה אותנו לזרוע אותה בגוף, בנשימה ובתודעה.

1. לבחור כיוון: שאלו את עצמכן – איזו איכות הייתי רוצה לטפח בתקופה זו של חיי? יציבות, שלווה, אומץ, פתיחות, סבלנות, אמון? בחרו איכות שיש לה משמעות עבורכן.

2. לנסח בפשטות: נסחו משפט קצר, פשוט וחיובי בלשון הווה, המבטא את האיכות שאתן רוצות לטפח, למשל "אני יציבה", "אני נינוחה" או "אני אמיצה". אפשר גם לנסח זאת כ"איכות שכבר קיימת בי" - "יש בי יציבות", "יש בי נינוחות" או "יש בי אומץ״. הסנקלפה אינה ניסיון לשכנע את עצמנו במשהו שאינו קיים; היא תזכורת לכיוון שבו אנו מבקשות לצמוח.

3. להזמין את האיכות בגוף: כעת נסו לזהות כיצד אותה איכות יכולה לקבל ביטוי בגוף. אם בחרתן ביציבות, שימו לב לתחושת המגע של כפות הרגליים בקרקע ולהתארכות עמוד השדרה. אם בחרתן באומץ, שימו לב לתחושת הפתיחות בבית החזה ולהתרחבות הנשימה. אם בחרתן בשלווה, שימו לב לנשיפה המתארכת והתרככות הפנים. הניחו למילים לפגוש את התחושות. אין צורך לנסות ליצור חוויה מיוחדת. מספיק להכיר לרגע את האפשרות הזו בגוף ובתודעה.

אפשר לחזור אל אותה סנקלפה בתחילת האימון, בסופו, או ברגעים שונים במהלך היום. שינוי פנימי אינו מתרחש בבת אחת. כמו זרע שנזרע באדמה היא מתפתחת בהדרגה, ונובטת דרך תשומת לב, חזרתיות ונכונות להיפתח שוב ושוב לאפשרות של שינוי.