נשימה, מוח והאבולוציה של התודעה
על הקשר בין קצב הנשימה, סנכרון עצבי ומצבי תודעה עמוקים
Nature Reviews Neuroscience 2025 בהשראת המחקר החדש שהתפרסם באפריל
איך ייתכן שתהליך בסיסי כמו נשימה – משהו שאנחנו עושים כ־20,000 פעמים ביום – ישפיע על האופן שבו אנחנו חווים רגשות, חושבים, נזכרים ואפילו מבינים את עצמנו
זו בדיוק השאלה שעומדת בלב מאמר חדש שפורסם עם הכותרת
״תיאום מוחי גלובלי דרך קצב הנשימה״
״Global coordination of brain activity by the breathing cycle״
המחקר כולל נתונים מעכברים, חתולים ובני אדם – ומשרטט תזה מרתקת: הנשימה היא לא רק פעולה פיזיולוגית, אלא שעון עצבי פנימי שמסנכרן בין אזורים שונים במוח
הנשימה כמנצחת - המטרונום של המוח 🧠
החוקרים מציעים שהנשימה פועלת בדומה למנצחת על תזמורת
היא מכתיבה את קצב הפעולה של גלים חשמליים במוח, וכך יוצרת תיאום בין מערכות עצביות שונות
הממצאים מצביעים על כך שקצב הנשימה משפיע לא רק על אזורים הקשורים לריח או תנועה אלא גם על אזורים הקשורים לרגש, קוגניציה וזיכרון
האמיגדלה (עיבוד רגשי)
ההיפוקמפוס (זיכרון)
הקורטקס הפרה־פרונטלי (ויסות וקבלת החלטות)
טראומה ותרפיה – מבט מוחי
כדאי לשים לב: שלושת האזורים האלו הם גם לב העיבוד הטראומטי במוח 🎯
האמיגדלה מפעילה תגובת אזעקה, לעיתים מוגזמת
ההיפוקמפוס מקשר בין זיכרון לעובדות נוכחיות – ועשוי "לבלבל" ביניהם
הקורטקס הפרה־פרונטלי, שתפקידו לווסת את החוויה, נחלש תחת סטרס – כך שהתגובה האוטומטית משתלטת
כאשר הנשימה מסנכרנת בין האזורים האלה – היא יוצרת תשתית נוירולוגית לשינוי ממשי, ולא רק תחושת רגיעה רגעית
נשימה איטית דרך האף – שער ישיר להשפעה על המוח 🌬️
אחת מהתגליות המעניינות במחקר היא שההשפעה המשמעותית ביותר מתקיימת כאשר אנחנו נושמים דרך האף (ולא דרך הפה) נשימה אפית מגרה ישירות את מבני מערכת הריח, שמעבירים אותות לאזורים עמוקים במוח, ובכך משפיעה מיידית על המצב הרגשי, על הקשב, והתגובה הסנסורית שלנו
סנכרון בין נשימה לפעילות מוחית
הפעילות באזורים כמו הקורטקס הסומטו־סנסורי (תחושות גוף) וההיפוקמפוס (זיכרון) מתואמת עם קצב הנשימה. כאשר בזמן הנשיפה, במיוחד, מתרחש עיבוד חושי מוגבר ושחזור זיכרונות
השפעה על קוגניציה ורגש
במהלך שאיפה איטית דרך האף משתפרים תהליכים של זיהוי רגשי ושליפת זיכרון. בנוסף, נשימה סדירה תורמת לסנכרון בין רשתות עצביות הקשורות לקשב ולתפקודים ניהוליים
סנכרון עם גירויים חיצוניים
המחקר תומך גם בממצאים קודמים, שמראים כי הנשימה מסתנכרנת לגירויים חיצוניים – כמו מוזיקה איטית או רחשי טבע – ובכך מעצימה את תחושת הנינוחות והוויסות העצבי
יוגה תרפיה ונשימה מודעת 🔗
ליוגים – זה לא חדש. כבר בטקסט הקלאסי האתה יוגה פראדיפיקה (המאה ה־15) נכתב
זה השולט בנשימתו, שולט גם בתודעתו. ולהפך – השולט בתנודות התודעה, גם הנשימה בשליטתו. ככל שהתודעה מתכנסת פנימה, הנשימה מתמעטת, וככל שהנשימה בשליטה, התודעה מתכנסת פנימה. התודעה והנשימה מתערבבות כחלב ומים, ופעילותן אחת
המשמעות ברורה: הנשימה מעצבת את מצב התודעה
כאשר אנו נושמים באיטיות, דרך האף, בהרמוניה ובמודעות – אנחנו לא רק מרגיעים את מערכת העצבים כפי שהוכח במחקרים רבים באמצעות מדד השונות של קצת הלב – אלא גם מסנכרנים את פעולת המוח כולה
החוקרים מציעים כי סנכרון זה עשוי להיות מנגנון אבולוציוני עמוק, המאפשר לבני האדם לשלב תחושה, מחשבה ורגש בזמן אמת
“Global neural synchronization promoted by nasal breathing may be an ancient evolutionary mechanism supporting unified emotional-cognitive experience.”
(Jiang et al., 2025)
גלי גאמא ותרומת היוגה לבריאות מוחית 🔬
ומכיוון שכמעט כל טכניקות היוגה – תנוחות, פראניאמה ומדיטציה – מעודדות נשימה איטית דרך האף (הנשימה שנמצאה כמסנכרנת את גלי הגאמא במוח), ניתן להבין מדוע אימון יוגה סדור עשוי לתרום לשיפור בתסמינים של חרדה, דיכאון והפרעות קוגניטיביות מגוונות
גלי הגאמא – אותם גלים מוחיים מהירים הקשורים לפעילות מתואמת של אזורים מרוחקים במוח – מעורבים בתהליכים של ריכוז, זיכרון ולמידה, ומקושרים גם לחוויות של שלווה, הרמוניה ותודעה רחבה
מחקרים מהשנים האחרונות אף מצביעים על כך שפעילות גאמא סדירה עשויה לסייע בהגנה על תאי מוח, להפחית סיכון למחלות ניווניות כמו אלצהיימר ופרקינסון, ולווסת גם את פעילות מערכת החיסון
שלושת הגשרים – גוף, מוח ולב 🔮
המחקר הזה מהדהד את המודל שאני מלמד "שלושת הגשרים ליוגה תרפיה" גישה הוליסטית שמבוססת על חיבור חי ודינמי בין גוף, מוח ולב
הנשימה, במחקר הזה, מייצגת את הגוף – וממחישה עד כמה לתנועה הגופנית הפשוטה הזו יש השפעה ישירה על תהליכים קוגניטיביים ורגשיים
זו אינה רק תפיסה מסורתית או תאוריה פילוסופית – אלא מסקנה מדעית ברורה, שחוזרת שוב ושוב במחקרים עדכניים, שאני מתכוון להמשיך ולשתף כאן
ושוב במחקרים נוספים שאשתף כאן בהמשך
?רוצה להעמיק 📩
אני מזמין אותך להצטרף אליי לקבוצת הוואטסאפ השבועית
"חקר המוח פוגש את עולם היוגה"
בכל שבוע אני שולח לשם פוסט קצר, מחקר עדכני או תרגול קטן שפותח עולם
להצטרפות לקבוצה
Tort, Adriano BL, et al. "Global coordination of brain activity by the breathing cycle." Nature Reviews Neuroscience (2025): 1-21.
Headley, Drew B., and Denis Paré. "In sync: gamma oscillations and emotional memory." Frontiers in behavioral neuroscience 7 (2013): 170.
Yamamoto, Jun, et al. "Successful execution of working memory linked to synchronized high-frequency gamma oscillations." Cell 157.4 (2014): 845-857.
Misselhorn, J., Schwab, B. C., Schneider, T. R., & Engel, A. K. (2019). Synchronization of sensory gamma oscillations promotes multisensory communication. Eneuro, 6(5).