מחקר בהרווארד חושף: מה קורה במוח בזמן סמדהי? – מבט דרך שלושת הגשרים
מחקר חדש שפורסם השבוע על ידי אונ׳ הרווארד (2025) בחן את פעילות המוח בזמן מדיטציה עמוקה במצבי סמדהי , בקרב מתרגלים מנוסים מאוד. בשונה ממחקרים העוסקים בתרגול מיינדפולנס בסיסי, כאן מדובר במחקר ישיר על מצבי תודעה גבוהים (סמדהי), שבהם המודטים תיארו שקט עמוק, יציבות קשב, תחושת אחדות עם העולם וירידה בתחושת ה"אני" הנפרד.
הממצאים מאפשרים הצצה נדירה למה שקורה למוח, לחוויה ולמבנה התודעה כאשר אדם נכנס למצב תודעה עמוק של נוכחות פנימית שנקרא ביוגה סמדהי. כאשר בוחנים את הממצאים דרך מודל שלושת הגשרים, גוף, מוח ולב, מתברר כי מדובר בתהליך אחד של התארגנות והתמרה, שבא לידי ביטוי בשלושה רבדים שונים.
פחות דיבור פנימי ויותר חוויה ישירה של הגוף והעולם
המחקר הראה ירידה משמעותית בפעילות של אזורי מוח הקשורים לנרטיב עצמי, תכנון, רומינציה ו"דיבור פנימי", ובעיקר ברשת ה Default Mode Network. במקביל נראתה עלייה בפעילות של אזורים סנסוריים האחראים על חישה של הגוף ווהסביבה, כולל אזורי ראייה ומערכות של עיבוד ישיר של המציאות. פירוש מעשי: השקט הפנימי מתגבר, המחשבות מפסיקות לייצר רעש רקע, והעולם נחווה ישירות כפי שהוא.
בגוף, נוצרת תחושה ברורה של הסביבה דרך החושים וחוש האינטרוספציה. במוח, משתחררת האנרגיה שבדרך כלל הולכת לסיפור ולפרשנות, והקשב מתייצב. בלב, מתעוררת תחושת שקט, פתיחות ורכות, ללא מאמץ אינטלקטואלי
המוח נעשה מאוחד ואינטגרטיבי
במצב רגיל המוח פועל בצורה היררכית: מידע חושי מגיע מלמטה למעלה, מהחושים דרך מערכת התמרה עצבית אל עיבוד קוגנטיבי גבוה. במדיטציה עמוקה נראה שההיררכיה הזו "מתכווצת", כלומר שתהליכי העיבוד הופכים קרובים זה לזה והאינטגרציה בין אזורים מוחיים מתחזקת. במקום מערכת מפוצלת ומורכבת, מופיע דפוס כולל ויציב יותר.
פירוש מעשי: המוח עובד כיחידה מאורגנת אחת במקום כאוסף מחלקות נפרדות. בגוף, יש תחושה של יציבות, הרמוניה ואיחוד, כאילו חלקים שונים "מתיישבים" אחד עם השני. במוח, יש תקשורת יעילה יותר, פחות רעש, יותר בהירות. בלב, מתרחשת תחושה של אחדות פנימית, שקט פנימי וחיבור טבעי לעולם.
דינמיקה של שינוי בצורת U
בתחילת התהליך של הסמדהי, המורכבות המוחית יורדת, המוח נעשה פשוט, שקט וממוקד. לאחר שהמודט מתייצב במצב זה, המורכבות חוזרת לאט למצב הרגיל, אך בצורה שונה: לא כאוס ולא עומס, אלא מורכבות מאורגנת ומדויקת יותר. המדענים תיארו זאת כתנועה של U: ירידה למינימליזם עצבי, ולאחריה חזרה אל מורכבות מעודנת.
פירוש מעשי: בהתחלה יש פשטות והתמסרות, אחר כך התרחבות רכה וברורה. בגוף, מורגשת רגיעה עמוקה והתמסרות פיזית, ואחר כך זרימה עדינה של אנרגיה וחיות. במוח, יש מעבר מרעש וחוסר סדר לבהירות ולדיוק. בלב, מופיעה תחושה של שקט שאינו שברירי, יציבות רגשית, בהירות ויכולת לפגוש חוויה פנימית ללא פחד.
התאמה בין הפעילות המוחית לבין החוויה המדווחת
המחקר מצא התאמה ישירה בין מה שהמודטים אמרו שהם מרגישים, לבין מה שנמדד בסריקות. כאשר הם תיארו שוויון נפש, בהירות יציבה, רוגע וחמלה, המוח הראה דפוס מאורגן והרמוני. כאשר ירדו דפוסים של רומינציה והיצמדות לסבל, נראה גם שינוי בפעילות אזורי מוח הקשורים בעיבוד רגשי שלילי.
פירוש מעשי: החוויה הסובייקטיבית אינה "דמיון", אלא תוצאה נוירולוגית ברורה ומדידה. בגוף, מופיעה נינוחות טבעית ונשימה רכה. במוח, יש סנכרון עמוק בין אזורים שונים, כאילו מערכת העצבים כולה מדברת באותה השפה. בלב, מתבהרת תחושה של שלווה עמוקה ואפשרות אמיתית לחיות ללא סבל מתמשך.
יכולת מודעת להביא את המוח למצב יציב ובריא
אולי הממצא החשוב ביותר: המתאמנים הצליחו להיכנס באופן רצוני למצב תודעה יציב, מאורגן ובהיר, שהוא ההפך ממצבי חרדה, דיכאון וחוסר ויסות. כלומר, המוח מסוגל להתארגן מחדש ולנוע למקום בריא ומאוזן באמצעות אימון ממושך.
פירוש מעשי: אפשר לאמן את המוח להשתנות. בגוף, מופיעה תחושה של עמידה חזקה ויציבה בעולם. במוח, נראית נוירופלסטיות רצונית, בחירה במקום תגובתיות אוטומטית. בלב, יש תחושה של חופש, ביטחון פנימי והכרה שאפשר להשתנות.
שלושת הגשרים כאחד
כאשר מסתכלים על כל הממצאים יחד, מתבררת תמונה ברורה: שקט במוח אינו קורה ללא נינוחות בגוף, ואינו מתקיים ללא פתיחה רגשית בלב. אינטגרציה מוחית אינה תהליך טכני, אלא חוויה פנימית עמוקה של אחדות וריפוי. החוויה הסובייקטיבית של שלווה היא ביטוי של מבנה עצבי חדש. הגוף, המוח והלב אינם שלושה עולמות שונים, אלא שלושה שמות של תנועה אחת: התעדנות, איחוד, חזרה הביתה. וזוהי בדיוק מהות מודל שלושת הגשרים. העבודה עם הגוף משפיעה על המוח, העבודה עם המוח משפיעה על הלב, העבודה עם הלב מחזירה אותנו אל הגוף, ובסופו של דבר, כל הגשרים מצביעים אל אותה נקודת אחדות
קישור למאמר https://meditation.mgh.harvard.edu/files/Yang_25b_bioRxiv.pdf
